תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת א׳:ג׳

3 אות ט במשנה ולא הלבלר בקולמוסו. אפילו הקולמוס שהוא גדול מן המחט ולא שייך ביה שכחה כולי האי. ומש"ה לא ערבי' עם המחט דעביד להשכח יותר הרמ"ז:

4 אות י ולא יפלה את כליו. ק"ל אמאי דייק למנקט את כליו דהיינו בגדיו כמ"ש הרע"ב. והא בודאי גם ראשו אסור דשמא יטה. ובברייתא קתני סתם אין פולין ואין קורים. וכ"כ הרמב"ם אין פולין לאור הנר ולא הזכיר כליו. ובמתני' אפשר לומר דנקט כליו לדיוקא דאפילו כליו דוקא לאור הנר אסור אבל ביום שרי. דאף דמפלה גם מפרעושים דמצויים בבגדים דההורגו חייב. מ"מ לא חיישינן לשמא יהרוג ומ"מ לפי האיבעי דהגמ' אם לא יפלה היינו אפילו ביום ור"א היא דאמר ההורג כנה חייב וקשה אמאי נקט כליו הא אדרבה ראש הוי רבותא יותר דליכא פרעוש אפ"ה אסור דההורג כנה חייב אבל בש"ע רס"י ער"ה דנקט סתם אין פולין. והרמ"א ביאר הפירוש לבער את הכנים מהבגדים כו' לא ידעתי אמאי דייק מהבגדים הא בפשוטו גם ראשו אסור. ובלבוש השמיט הגהה זו ועיין. ואולי י"ל דמפלה ראשו א"א על ידי עצמו ואחר המפלה לראשו י"ל דמותר כיון דאם יבוא להטות ירגיש זה שמניחו לפלות ראשו והוי כעסוקים ב' בענין אחד. ואולם אינו מספיק לדעת הב"ח הובא במג"א סי' ער"ה דהא דשריא בב' קורים לאור הנר זהו רק משום מצוה אבל לא בדבר הרשות ע"ש:

5 אות יא ולא יקרא לאור הנר. הא דברישא גבי לא יצא החייט נקט הטעם משום דשמא ישכח וכן בסיפא לא יאכל הזב נקט הטעם מפני הרגל עבירה. והכא לא נקט הטעם דשמא יטה היינו דבעי לומר דאפי' היכא דל"ש כ"כ שמא יטה כגון דגבוה ב' קומות מ"מ אסור משום לא פלוג. כ"כ הפנ"י בסוגיא דרבה דאמר אפילו ב' קומות למד זה מדלא נקט מתני' טעמא דשמא יטה. ועדיין יש לעיין קצת דמה מיבעי בש"ס אם לא יפלה היינו ביום ומשום שמא יהרוג דתקשה אמאי לא קתני הטעם דאסור לפלות דמשום שמא יהרוג דבזה ל"ש תירוצא הנ"ל וי"ל: